facebook

פרסום הדוח השנתי 67ב

מבקר המדינה פרסם היום את הדוח השנתי 67ב אשר מתמקד במאבק בשחיתות הציבורית ובהגנה על זכויות האדם

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום את הדוח השנתי 67ב. הדוח השנתי 67ב, על מכלול 39 פרקי הביקורת שבו, הוא ביטוי מובהק למדיניות שני הדגלים של מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא. קרי, המאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות, בד בבד עם ההגנה על זכויות האדם, בדגש על שמירת זכויות האוכלוסיות החלשות.

הפרק הפיקוח על כשרות המזון הוא דוגמא למאבק למען טוהר המידות. ממצאיו מעידים על כשל חמור של המועצות הדתיות שנבדקו בכל הנוגע לאכיפת הוראות נוהל הכשרות - כמו גם כשל חמור של המשרד לשירותי הדת ושל הרבנות הראשית בכל הנוגע ליכולתם לקדם רפורמות משמעותיות במערך הפיקוח על הכשרות, ובכך למנוע את תלות משגיח הכשרות בבעל העסק ולצמצם את עלויות הפעלתו של מערך הכשרות.

הפרק טיפולים בתחום התפתחות הילד הוא דוגמא להגנה על זכויות האדם. בביקורת נמצא שפיצול האחריות לאספקת שירותי התפתחות הילד בין גורמים רבים גורם לנזקים חמורים; משרד החינוך כשל במתן מענה טיפולי פרה-רפואי לילדים הזקוקים לו; הקופות ומשרד הבריאות לא בחנו את היקף התופעה של אי-ניצול סל השירותים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. פרקי ביקורת נוספים בתחום זה עוסקים בילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה ובטיפול בהסדרת מעמדם האזרחי של בני משפחה זרים של ישראלים.

תחום חשוב נוסף שבו עוסק הדוח הוא הסייבר, שחשיבותו בלטה השנה בין השאר בבחירות לנשיאות ארה"ב, בבחירות לנשיאות צרפת ובהתחזות ברשת של אנשי חמאס לחיילי צה"ל. משרד מבקר המדינה הכשיר בשנים האחרונות צוותי ביקורת מיוחדים לנושא זה (בהתאם לכך, גם קיים משרד המבקר באחרונה סמינר בינלאומי בתחום הסייבר, בהשתתפות 13 מבקרי מדינה מרחבי העולם). בדוח ישנם שלושה פרקים העוסקים בנושא.

התקשוב הממשלתי - מאז הקמת רשות התקשוב בתחילת 2015 ומינויו של ראש הרשות יש התקדמות ניכרת בעשייה בתחום התקשוב הממשלתי. עם זאת, בידי הרשות אין עדיין תמונה מערכתית מקיפה על מצבם של כל הפרויקטים בנושא התקשוב בממשלה; אין לה תמונת מצב על הסיכונים בתחום התקשוב בממשלה שהתממשותם עלולה לגרום נזקים ולפגוע ביעדי המשרדים ובאיכות השירות הניתן לאזרחי המדינה; הרשות מעורבת באופן חלקי בלבד בפיקוח על פרויקטים מרכזיים ועל הפעילות של יחידות המחשוב בממשלה ועוד.

התמודדות משטרת ישראל עם פשיעת סייבר מתוחכמת - המשטרה נמצאת בפיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר מורכבת טכנולוגית. המשך פעילות המשטרה במתכונתה הנוכחית עלול להרחיב את הפערים במענה הניתן לפשיעה זו. מתשובות המשטרה עולה אמנם כי קיימות תכניות עתידיות לחיזוק יכולותיה בתחום פשיעת הסייבר, תכניות שיבשילו לאורך זמן. יחד עם זאת, נדרשת פעולה נוספת כדי לענות על הליקויים שהועלו בדוח.

צבא הגנה לישראל - פרויקטים בתחום התקשוב - נוכח הליקויים המשמעותיים שעלו בדוח והפערים המבצעיים שעלו בפרויקטים, על המטה הכללי לבחון במבט מערכתי את שיטות הניהול של פרויקטי תקשוב מורכבים בהובלתו של אגף התקשוב ולהפיק את הלקחים הנדרשים, בכלל זה בכל הנוגע לבקרה המטכ"לית עליהם ולסמכויות שבידי אגף התקשוב.

משרד מבקר המדינה שם  גם בדוח זה דגש מיוחד על ביצוע ביקורות בנושאים מערכתיים בעלי השפעות לאומיות רחבות הנוגעות לכמה משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות.

להלן דוגמאות אופייניות:

משרד המשפטים - מניעת הפליה באספקת שירותים, מוצרים וכניסה למקומות ציבוריים - הדרת נשים: משרדי הממשלה נדרשים לקיים בקרות יזומות, להפעיל את סמכויותיהם, לפקח ולבצע פעולות אכיפה למיגור התופעה. הפליית בנות במוסדות חינוך חרדיים: על משרד החינוך לגבש מענה מקיף ואפקטיבי לטיפול כולל בהפליה במערכת החינוך, שיקיף את כל מוסדות החינוך ואת כל סוגי ההפליה. על המשרד לבחון את הדרכים להשגת אכיפה יעילה תוך שימוש נרחב יותר בסנקציות מינהליות, ובמקרה הצורך אף בנקיטת אמצעים פליליים. הפרדת יולדות: על משרד הבריאות מוטלת החובה להבטיח לכלל האוכלוסייה שוויון בשירותי הבריאות שהוא מספק, לרבות שירותי הבריאות הניתנים בידי בית חולים וקופת חולים. הפרדת יולדות מטעמים שאינם רפואיים אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון.

בשבע עשרה שנות קיומו של חוק איסור הפליה לא הוגש בגינו אף לא כתב אישום אחד. הטיפול המשטרתי בתלונות מסכל את תכליתו של חוק איסור הפליה.

חברת חשמל לישראל - הסכם הגז של החברה - הסכם הגז בין חח"י לשותפות תמר הוא ההסכם הראשון במשק הגז הישראלי והמהותי ביותר בהיקפו הכמותי והכספי. לפיכך, הסכם זה משפיע על התנאים בהסכמי הגז האחרים במשק, ובכלל זה על מחיר הגז ועל היצע הגז ליתר לקוחות תמר. השלכותיו הן השלכות אסטרטגיות החורגות מפעילות משק החשמל. בין תנאי הסכם תמר (2012) לבין התנאים שסוכמו במכתב הכוונות (2009) ישנם פערים מהותיים. שינויים אלו הביאו לעליית מחיר הגז ולעלויות נוספות לחח"י הנאמדים בכ-0.82 – 1.5 מיליארד דולרים, העשויות להתבטא בתעריף החשמל.

טיפול המוסד לביטוח לאומי בתביעות נגד צד שלישי (שיבוב) - בט"ל הפסיד מאות מיליוני שקלים וממשיך להפסיד כספים, וזאת משום שהוא אינו מממש את מלוא הפוטנציאל של זכותו לשיבוב. המנכ"ל והחשב, הפעילו מנגנוני בקרה ופיקוח רופפים שאפשרו ליועץ המשפטי, שהוא שומר הסף ונציג שלטון החוק בבט"ל, להוביל תהליכים לא תקינים וברמה מקצועית ירודה שאינם עולים בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. ברקע הדברים התברר שהיועץ המשפטי פעל תוך חשש להימצאותו במצב של ניגוד עניינים ופעולותיו מעוררות חשש גם לפגיעה בטוהר המידות.

משטרת ישראל - התמודדות עם הפשיעה החקלאית - הנזקים העיקריים: גניבות של ראשי בקר וצאן: בשנים 2015-2011 נגנבו כ-18,000 ראשי צאן ובקר. בשנת 2015 נרשם גידול של 97% במספר ראשי הבקר והצאן שנגנבו לעומת שנת 2014, ובמחצית הראשונה של שנת 2016 נרשם גידול של 66% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015.

תפיסות של ראשי בקר וצאן גנובים: במחצית הראשונה של שנת 2016 נרשמה ירידה של 77% במספר התפיסות של ראשי בקר וצאן גנובים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015. הנזק לחקלאים באותן שנים הוערך בעשרות מיליוני ש"ח.

החזקת ראשי בקר וצאן גנובים לאחר מציאתם: משאבים שהושקעו לאיתור ראשי הבקר והצאן הגנובים ירדו לעתים לטמיון, מאחר שלא היה פתרון מוסדר להחזקת בעלי החיים. בשל כך הם הושארו ברשותם של החשודים בגניבות.

גניבת אמצעי ייצור - טרקטורים: בשנת 2014 נגנבו 73 טרקטורים חקלאיים וחלקי טרקטורים ובשנת 2015 נגנבו 92 - גידול של כ-26%; בשנת 2014 נתפסו 30% (22) מהטרקטורים שנגנבו ובשנת 2015 נתפסו 20% (18) בלבד. הנזק הכלכלי של החקלאים מגניבת טרקטורים מגיע למיליוני ש"ח בשנה, פוגע בהם פגיעה אנושה.

פלישה לשטחי מרעה והשתלטות עליהם: הקושי בהוכחת מעורבותם הפעילה של בעלי העדרים הפולשים ומדיניות המשטרה שלא לאכוף עברות המוגדרות כחטא מביאים לידי הפקרת החקלאים ולאזלת יד של המערכת כולה.

ממצאי הדוח מעידים על חולשה באכיפה, על אוזלת יד ועל היעדר מענה מערכתי לבעיה אמיתית שהחקלאים עומדים בפניה חסרי אונים ונאלצים להתמודד עמה כמעט לבדם.

ניהול צי הרכב במשטרת ישראל והשימוש בו - צי הרכב של המשטרה שהוא מהגדולים במדינה. הממצאים מעלים ליקויים מהותיים בתחומים שלהלן: ניהול תקציב הרכש של רכבי המשטרה והשימוש בו; אפיון כלי הרכב ובחינת חלופות לפני ביצוע הרכישות; יישום תכנית ההחלפה של רכבי המשטרה; קיום פקודות והנחיות בנושא הצמדת כלי רכב לשוטרים. הליקויים בקיום פקודות והנחיות בנושא הצמדת כלי רכב משקפים גם ליקויים בתחום המשמעת והתרבות הפיקודית הארגונית.

ניהול ההון האנושי ברשות הארצית לכבאות והצלה - החשיבות הקריטית של כב"א, באה לידי ביטוי כמעט מדי יום. כמה תחומים מרכזיים בניהול ההון האנושי ברשות עדיין טעונים הסדרה, בראשם הבטחת הכשירות המבצעית של לוחמי האש שהיא אבן היסוד במוכנות של המערך המבצעי. אחריות כבדה מוטלת במיוחד על הרשות ועל המשרד לבט"פ לתיקון הליקויים שהועלו בתחום זה.

משרד הבינוי - כשלים בגיבוש ובהפעלת התכנית האסטרטגית לעידוד ההתיישבות ולחיזוקה - הביקורת נערכה בתקופת כהונתו של ח"כ אורי אריאל כשר הבינוי. היא מעלה כי חלק ניכר מתקציבי הסיוע לקבוצות ההתיישבות, שנועדו לקבוצות התיישבות הפועלות ביישובים ובאזורים מוחלשים, שימש גם לתמיכה בקבוצות התיישבות הפועלות בקרב אוכלוסיות מבוססות במרכז הארץ.

מידור הדרג המקצועי של משרדי ממשלה מעבודת המטה לגיבוש הצעות החלטות ממשלה ושילובם החלקי ביישום החלטות אלה, ולצד זה עירוב שתדלנים (לוביסטים) - בעלי עניין ומקורבים פוליטיים של שרי ממשלה בתהליכים אלה, מהווים פגיעה חמורה בסדרי משילות, במינהל תקין ובאינטרס הציבורי הכולל. שר הבינוי דאז אורי אריאל, שהיה לו קשר אישי למקורביו הפוליטיים וליועצו דאז, נושא באחריות לכשלים שהועלו.

החלטות של משרד הבינוי ושל החטיבה להתיישבות להעניק סיוע תקציבי לקבוצות התיישבות, שחבריהן מתגוררים ופועלים בשכונות בעלות מעמד חברתי-כלכלי גבוה בערי המרכז, טעונות בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה.

משרד החוץ - העסקת עובדים מקומיים בנציגויות ישראל בחו"ל - נציגויות ישראל ב-103 מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם אתגרים קשים בזירה הבין-לאומית. הממצאים מלמדים כי הייצוג בתחומי הליבה שבהם פועלות הנציגויות - מדינאות, משפט בין-לאומי, הסברה, כלכלה ומסחר - מצוי במשבר מתמשך, וכי מזה זמן הנציגויות נסמכות במילוי התפקידים האמורים על העובדים המקומיים.

דוח 67ב כולל פרקי ביקורת בנושאים הקשורים במערכת הבריאות, בהגנת הסביבה ובאיכות החיים.

הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים - משרד הבריאות אינו ממלא כראוי את תפקידו כמאסדר וכגוף מנחה של מערכת הבריאות. ממצאי הדוח מלמדים על מיצוי לא יעיל של חדרי הניתוח ושל מערך המשאבים הכרוך בהפעלתם - צוותים רפואיים, צוותי סיעוד וכוח עזר. חדרי הניתוח מנוהלים באופן לא סדור ולא מערכתי תוך בזבוז של שעות רבות שבהן חדרי הניתוח אינם בשימוש.

המשרד להגנת הסביבה - זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה - מדובר במפגע הסביבתי חוצה הקו הירוק החמור ביותר שעמו מתמודדת מדינת ישראל. הוא פוגע בעתודות מי התהום שלה ושל שכניה, בבריאות הציבור ובאיכות חייו ומשפיע גם על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם.

הדוח משקף תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לפעילות הגורמים הממשלתיים והתנהלותם בנושא זיהומי מים בין ישראל ליהודה, לשומרון ולרצועת עזה.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר - השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות - הציבור בארץ המשיך להיחשף, באמצעות צריכת ירקות ופירות, לשאריות של חומרי הדברה מסוימים שנאסרו או הוגבלו לשימוש חקלאי באירופה ובארצות הברית זה מכבר. העובדים בחקלאות הם ככל הנראה החשופים ביותר לחומרים רעילים. עלו ליקויים בהיקף ההדרכה לעובדים ובאספקת ציוד מגן במיוחד עבור עובדים זרים בחקלאות, שהם מלכתחילה מגזר מוחלש.

להלן הרחבה לגבי פרקי ביקורת נוספים:

שיתופי פעולה של ממשלת ישראל עם הסוכנות היהודית - בשנת 1952 העניקה המדינה לסוכנות מעמד ממלכתי ייחודי שבא לידי ביטוי גם במתן פטור ממכרז בהתקשרויות שלה עם משרדי הממשלה וכן במתן פטור מתשלום מסים ותשלומי חובה ממשלתיים מסוימים. בשנת 1979 חתמה הממשלה אמנה עם הסוכנות. הביקורת העלתה כי משרדי הממשלה התקשרו עם הסוכנות לביצוע תכניות בתחומים רבים ומגוונים, בהם תחומים שספק אם הם תואמים את תפקידי הסוכנות שפורטו באמנה, וכי כמה מההתקשרויות אף לא היה מקום לאשר בפטור ממכרז על פי תקנת הפטור הייחודית לסוכנות.

מערכת הביטחון - פעילות הרשות לפינוי מוקשים - המשימה הלאומית לפינוי שדות מוקשים היא בעלת חשיבות גבוהה בשל רמת הסיכון הנשקפת מהם לחיי אדם, ובשל הצורך האזרחי לייעד קרקעות יקרות ערך לשימוש מועיל. בחינת היקף תקציבה של הרלפ"ם ומנגנוני העבודה שלה מול צה"ל העלתה שקיימים בפניה חסמים המונעים ממנה לממש את ייעודה באופן המיטבי והראוי.

השירות הרפואי לחיילים בשירות חובה - נמצא שהזמינות אינה מספקת. חיילים רבים עוברים "תלאות" בבואם לקבל שירות רפואי. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב חיילים לוחמים ביבשה נמצא, כי למעלה ממחציתם (51%) אינם שבעי רצון באופן כללי מהשירות הרפואי בצה"ל.

מערך בריאות הנפש בצה"ל - חיילים המתינו פרקי זמן ארוכים לפגישה עם גורמי ברה"ן; ביקורת ברה"ן יזומה לא נערכה כנדרש; תרופות שנרשמו לחיילים לא נופקו; לא הוסדרו מדדי שירות ברורים והנחיות ברורות לטיפול. כמו כן, עלה חשש לפגיעה בשוויון בטיפול בפניות הציבור בנושא ברה"ן.

 

לקריאת הדוח המלא: דוח שנתי 67ב