מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח ביקורת מיוחד על הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה.
הקטל בדרכים הוא מהמכות הקשות ביותר שעמן נאלצת להתמודד החברה בישראל. מחיר הדמים כבד. בכל שנה מתרחשות בישראל עשרות אלפי תאונות דרכים, שבהן נהרגים מאות בני אדם ואלפים נפצעים. אלפי משפחות נותרות להתמודד עם התוצאות הקשות. בנוסף הן גם גורמות לנזק כלכלי כבד של מיליארדי שקלים למשק הישראלי.
כבר בשנת 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות תנועה דיגיטליות – מערכת א' 3. מערך המצלמות החל לפעול במרץ 2012. מטרותיו הראשיות הן הגברת הבטיחות בדרכים, הפחתת מספר ההרוגים ושיפור תרבות הנהיגה על ידי הגברת ההרתעה.
למרבה הצער בשנים האחרונות, הסתמנה שוב עליה ניכרת במספר תאונות הדרכים.
הדוח המיוחד של מבקר המדינה הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה, חושף כשל מערכתי שמנע הפעלה מיטבית של מערך המצלמות, שהושקעו בו משאבים ניכרים. חמור מכך הוא מעלה כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה בדוחות ובכתבי אישום שנרשמו לשוטרים ולקציני משטרה בכירים.
להלן הליקויים המרכזיים עליהם מצביע הדוח:
עקב אי היערכות מערכתית של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה להעברת כתבי אישום שמפיקה מערכת א-3 לדיון בבתי משפט ללא דיחוי, ועקב תקינה חסרה של שופטי תעבורה, נמחקו עשרות אלפי כתבי אישום (50,000) בגין עברות תנועה חמורות.
על מנת לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט ומחיקתם, העלתה המשטרה את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים ואף בכמה מקרים עד פי חמישה מהמהירות המותרת. ספי האכיפה הביאו לכך שחלק ניכר מהמצלמות לא מילאו את ייעודן.
המשטרה מוחקת אוטומטית דוחות וכתבי אישום שהופקו ממצלמות א-3 שבהם צולמו כלי רכב שנהגו בהם תיירים או כלי רכב בעלי לוחית רישוי פלסטינית.
הדוח מעלה כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה בדוחות וכתבי אישום שנרשמו לשוטרים. לאור טיפול לקוי בדוחות אלו נמחקו מאות מהם מחמת התיישנות. עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול בכ-53% מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, מחציתם ויותר מן השנים 2013-2012.
חמורה עוד יותר הייתה דרך הטיפול בדוחות שניתנו לשוטרים בדרגות ניצב משנה ומעלה, שהמוסמך להחליט בעניינם הוא ראש אגף התנועה או המפכ"ל. קצינים בדרגות בכירות אלה, שקיבלו דוחות וכתבי אישום בגין מהירות מופרזת, דיווחו כי הדוחות נרשמו להם בעת השתתפותם בפעילות מבצעית, ולכן בוטלו רוב הדוחות וכתבי האישום לקצינים אלה. אולם בביקורת נמצא שלא היה אפשר לקשור את האירועים המבצעיים שציינו הקצינים לנסיבות שבהן תועדו נוהגים במהירות מופרזת. דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המינהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק.
שב"ס סירב להעביר למשטרה פרטי נהגים של כ-100 אירועים שבהם רכבי שב"ס עברו עבירות תעבורה, ובכך מנע את אכיפת החוק על נהגים אלו וגרם להתיישנות הדוחות ולביטולם.
עד מועד סיום הביקורת עלה פרויקט א-3 מ- 100 מיליון ₪. חרף הכשלים בתפעול המערך, הזמין בשנת 2015 המשרד לבט"פ 40 מצלמות נוספות.
לדעת מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף-חיים שפירא, דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים, ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השלטת במשטרת ישראל. הממצאים בנושא זה בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה שעלו בבדיקות קודמות של משרד מבקר המדינה והפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה, יוצרים תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה.
לפיכך, אין די בתיקון הליקויים העולים במפורש מדוח מיוחד זה, אלא נדרשים שידוד מערכות ותיקון התרבות הארגונית במשטרה. טוב יעשו פיקוד המשטרה והשר לביטחון הפנים אם ייקחו את הדברים לתשומת לבם המיוחדת.
לקריאת הדוח