facebook

פרסום דוח "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים" ; تعامل شرطة إسرائيل مع حيازة الأسلحة غير القانونيّة وحوادث إطلاق النار في بلدات المجتمع العربيّ والبلدات المختلطة

הדוח סוקר את הכשלים והליקויים בבקרה, מניעה ואכיפה כנגד החזקת אמצעי לחימה ושימוש בהם שלא כחוק בקרב החברה הערבית בישראל

דוח מיוחד - "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים"

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום, יום רביעי, ד' באלול תשע"ח, 15.08.2018, את הדוח "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים".

בסוף אפריל 2017 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל, כאשר, לפי נתוני המשטרה, שיעור המעורבים בעבירות אלימות כלפי גוף באוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים משיעורם בכלל האוכלוסייה, ובתיקי רצח - פי שניים וחצי.

מדובר במחיר דמים כבד. משנת 2000 ועד נובמבר 2017 קיפחו את חייהם 1,236 גברים ונשים.

בין השנים 2014 עד סוף 2017 נרצחו 40 נשים ערביות, שהן כמחצית מכלל הנשים שנרצחו באותה תקופה בישראל - שיעור שהוא כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית.

כזכור, בעקבות אירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 12 אזרחים ערבים ונפצעו רבים נוספים, הוקמה ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט תיאודור אור. הועדה עמדה על כך שהממסד הישראלי לא גילה רגישות מספקת לצרכי החברה הערבית ולא פעל באופן מספק על מנת שמשאבי המדינה יוקצו באופן שוויוני גם לאוכלוסייה הערבית. הכשל המרכזי שעליו הצביעה הוועדה הוא שלא נעשה די כדי לאכוף את החוק בקרב האוכלוסייה הערבית, וכך השתרשו בה תופעות בלתי לגיטימיות ובלתי רצויות. דוח ביקורת זה דן באחת הבעיות המרכזיות המשפיעות על יכולתה של המדינה להעניק ביטחון אישי לתושבים: החזקת אמצעי לחימה שלא כחוק ושימוש בהם.

הבדיקה נעשתה במשרד לביטחון פנים - בט"פ. במשטרה באגפים ובמחוזות אלה: אגף חקירות ומודיעין - אח"ם; אגף שיטור, אבטחה וקהילה - אג"ם; אגף תכנון וארגון - אג"ת;  אגף משאבי אנוש - אמ"ש; מחוזות צפון ומרכז וכן מחוז שומרון ויהודה - מחוז ש"י. בירורי השלמה נעשו במערכים נוספים במשטרה ובצה"ל. כמו כן נפגשו נציגי משרד מבקר המדינה עם נבחרי ציבור ואזרחים מהשורה.

להלן הרחבה לגבי כמה ליקויים מרכזיים:

היעדר תיאום ושיתוף פעולה בין יחידות המשטרה וכן בין המשטרה לבין כוחות הביטחון האחרים: עיקר האמל"ח מגיע לחברה הערבית משלושה מקורות עיקריים: גניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור בשטחי יהודה ושומרון - יו"ש. עוד אמל"ח מגיע מגניבות מבתים ומכלי רכב.

שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים במשטרה בעניין האמל"ח בחברה הערבית לקוי.

כל מחוז פועל בנושא זה בנפרד; אין העברת מידע מסודרת בין היחידות המרכזיות - הימ"רים במחוזות לבין התחנות; אין העברה מסודרת של מודיעין בין הימ"רים לבין הימ"ר של מחוז ש"י, שהוגדר "מפל פשיעה" .המשטרה עדיין אינה מקבלת מצה"ל ומשב"כ מידע שוטף כחלק משגרת עבודה קבועה וישנם פערי מודיעין.

ליקויים וקשיים בטיפול המשטרה בעבירות אמל"ח: טיפול המשטרה נתקל בחסמים ממשיים. יכולות מוגבלות של מערכי האח"ם בתחנות - החקירות, ההערכה והבילוש, תורמות לפער בין מספר אירועי הפשיעה הכוללים שימוש בכלי נשק ואמל"ח לבין מספר כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט, בשל קושי לבסס תשתית ראייתית. החסמים המתוארים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית ברשויות המדינה בכלל ובמשטרה בפרט ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי-פריצת מעגל אירועי הירי.

יישום תכנית החומש  (2015-2020) על ידי "מינהלת המגזר הערבי" שהוקמה במשטרה: המינהלת אמורה לסייע בהקמת 11 תחנות חדשות ביישובי החברה הערבית ובחיזוק עשר תחנות קיימות. כמו כן להוסיף 600 משרות המיועדות לשוטרים מוסלמים. עד סוף שנת 2017 הוקמו שתי תחנות משטרה בכפר כנא ובג'יסר א-זרקא במבנים זמניים. (בימים האחרונים פנה משרד מבקר המדינה לברר האם הוקמו  תחנות משטרה נוספות. מהמינהלת נמסר לנו כי בכפר קאסם הוקמה תחנה במבנה זמני ויש כוונה לפתוח תחנה במג'ד אל כרום).

איתור הקרקעות והמבנים לצורך הקמת התחנות החדשות נתקל בקשיים. כמו כן, יש קושי לקבל אישור להקמת תחנות בשל התנגדות מועצות הרשויות המקומיות לאשר הקמת תחנות משטרה בתחום שיפוטן.

בין השנים 2016-2020 צפויה המשטרה לגייס סך הכול כ-10,000 שוטרים. מתוכם רק 600  מקרב האוכלוסייה המוסלמית. יוצא אפוא ששיעור המוסלמים שיגויסו בשנים האמורות בכלל המגויסים יהיה 6% בלבד, אף שכאמור, שיעורם של בני החברה הערבית בכלל האוכלוסייה הוא כ-20%.

יישום תכנית עיר ללא אלימות: התוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לבט"פ כוללת הקמת מערך מצלמות אבטחה, בקרה ומעקב באזורים שבהם תועדו אירועים רבים של אלימות ופשיעה ויש חשש להישנותם. בשלב זה היא הייתה אמורה להיות מיושמת ב-59 רשויות  מקומיות  שיש בהן רוב ערבי. נמצא שרק ב-18 מהן (26%) הושלמה בניית התשתית הדרושה להצבת מערך המצלמות. רק 12 מ-18 הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן הושלמה פריסת מערך המצלמות, מחוברות למוקדים אזוריים מאוישים. בשליש מהרשויות שבתחום שיפוטן הותקנו מצלמות, הן אינן מחוברות למוקד מאויש.

החברה הערבית היא הראשונה שתפיק תועלת מפעילות אכיפה נמרצת של המשטרה לביעור התופעות הקשות של עבריינות בקרבה, בדגש על אלימות חמורה ואירועי ירי מְסַכּני חיים, הפוגעים קשות במרקם החיים בקרב האוכלוסייה הערבית ובביטחון האישי של התושבים. שיתוף פעולה בין החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה הכרחי לקידום פעולות מניעה ואכיפה כלפי תופעות עבריינות בחברה זו.

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא מדגיש שכדי לאפשר למשטרה להעצים את פעולתה בקרב החברה הערבית ולהביא לשינוי המיוחל ביכולת אכיפת החוק, בשמירה על הסדר הציבורי ובהגברת הביטחון האישי של האזרחים, יש לממש את החלטת ממשלה מס' 922 מדצמבר 2015, ולפיה המשטרה תתוגבר בכוח אדם ובמשאבים כדי לתת מענה לרמה הגבוהה של הפשיעה והאלימות בקרב האוכלוסייה הערבית. ואולם בחיזוק המשטרה כשלעצמו אין די. נדרשת מעורבות משמעותית של יתר משרדי הממשלה בהגדלת שיעורי התעסוקה, בפיתוח כלכלי, בחיזוק מערכת החינוך, בשיפור איכות החיים והבריאות של האוכלוסייה ובחיזוק מערכי הרווחה, התשתיות, התחבורה והדיור.

 

לקריאת הדוח המלא:

התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים

تعامل شرطة إسرائيل مع حيازة الأسلحة غير القانونيّة وحوادث إطلاق النار في بلدات المجتمع العربيّ والبلدات المختلطة