כללי
לפי סעיף 10(ג) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - חוק המימון): " לא יאוחר מיום 1 במאי שלאחר תום כל שנת כספים ימסרו נציגיה של סיעה או רשימת מועמדים למבקר המדינה את חשבונותיה לאותה שנה...".
לפי סעיף 10(ד) לחוק המימון: "לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות האמורים בסעיף קטן (ג)...".
דין וחשבון זה עוסק בתוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של 18 הסיעות בכנסת השמונה עשרה שקיבלו מימון ממלכתי בתקופה השוטפת ואלה הסיעות:
(1) אגודת החרדים - דגל התורה (להלן - דגל התורה);
(2) אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת (להלן - אגודת ישראל);
(3) אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי - בל"ד (להלן - בל"ד);
(4) ארץ ישראל שלנו (להלן - א"י שלנו);
(5) הבית היהודי - מפד"ל החדשה (להלן - מפד"ל);
(6) הליכוד - תנועה לאומית ליברלית (להלן - הליכוד);
(7) העצמאות ;
(8) התנועה הערבית להתחדשות (תע"ל) (להלן - תע"ל);
(9) התקווה - מפלגה ציונית לאומית (להלן - התקווה);
(10) חד"ש - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחוגי ציבור יהודים וערבים) (להלן - חד"ש);
(11) ישראל ביתנו;
(12) מד"ע - המפלגה הדמוקרטית הערבית (להלן - מד"ע);
(13) מפלגת העבודה הישראלית (להלן - העבודה);
(14) מרצ-יחד;
(15) קדימה;
(16) רשימת האיחוד הערבי (להלן - האיחוד הערבי);
(17) ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה (להלן - ש"ס);
(18) תקומה.
תוצאות הביקורת
תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות נקבעו בהסתמך על בדיקת החשבונות בשיטות ביקורת מקובלות, חוות דעת של רואי חשבון, השלמות, תיקונים והסברים שמסרו הסיעות במהלך הביקורת והצהרות של נציגי הסיעות, שהתקבלו כראיה לפי סעיף 9(ג) לחוק המימון.
קיום הנחיות מבקר המדינה
לפי חוק המימון, על כל סיעה לנהל את מערכת החשבונות שלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס"ט-2009 (להלן - ההנחיות) ולרשום את הכנסותיה ואת הוצאותיה לפיהן.
שלוש סיעות לא ניהלו את חשבונותיהן בתקופה השוטפת לפי הנחיות מבקר המדינה.
הדבר התבטא בעיקר בכך שסיעה אחת (מפד"ל) לא רשמה במערכת החשבונות את מלוא הוצאותיה ולפיכך מערכת חשבונותיה לא שיקפה את כל פעולותיה הכספיות.
סיעה אחרת (בל"ד) רשמה בתקופה השוטפת פעולות כספיות שמקורן במערכות בחירות אשר לא ניתן היה לקבוע בדרכי ביקורת מקובלות כי הרישומים בגינן היו שלמים ומהימנים.
סיעה נוספת (א"י שלנו) לא כללה בחשבונותיה את מלוא הוצאותיה, לא הקפידה על שמירת תיעוד ואסמכתאות בגין פרסומים כנדרש ולא ניהלה תיק כנסים.
בנוסף, שתי סיעות (בל"ד, מפד"ל) לא העבירו בתום שנה מיום הבחירות את חשבונות החייבים והזכאים בגין מערכות הבחירות לרשויות המקומיות ולכנסת למערכת החשבונות השוטפת שלהן, ולא סגרו את חשבונות הבנק שיוחדו למערכות הבחירות האלה.
היעדר אסמכתאות ותיעוד בגין מתן שירותים
לפי ההנחיות לכל רישום במערכת החשבונות של סיעה צריך שתהיה אסמכתא המעידה על מהימנותו ושלמותו של הרישום, וממנה ניתן ללמוד על פרטי הפעולה שבגינה נעשה הרישום.
כחלק מפעילותן נוהגות הסיעות להתקשר עם נותני שירותים שונים. בביקורת הועלה כי למרות שבחלק מהסכמי ההתקשרות נקבע כי על נותן השירות להמציא לסיעה תיעוד מפורט על פעילותו, לא היו בידי סיעות אסמכתאות המעידות על מתן השירות ומפרטות את טיבו, ולפיכך לא ניתן היה לבחון את סבירות ההוצאה בגין השירות שניתן ולקבוע האם מדובר בתשלום בגין הוצאות כהגדרתן בחוק.
בעבר כבר התייחס מבקר המדינה לתופעה זו והתריע כי "על הסיעות להקפיד לנהוג על פי ההנחיות, ולשמור בידיהן כל תיעוד בגין ההוצאות שהוציאו בפעילות הנעשית עבורן, לרבות דוחות בגין ביצוע פעילות והיקפה". למרות זאת, חלק מהסיעות לא הקפידו על שמירת אסמכתאות כנדרש. כך למשל, סיעה אחת (אגודת ישראל) שילמה החזרי הוצאות בגין נסיעות בסך של 37,550 ש"ח לאדם שאינו מועסק על ידי הסיעה ואין בתיקי הסיעה הסכם התקשרות עימו ותיעוד המפרט בגין מה שולמו הוצאות אלה. סיעה נוספת (העבודה) העסיקה כיועצים שני חברי כנסת שלה לשעבר בסך מצטבר של כ-90,000 ש"ח לשנה, ובתיקיה לא נמצא תיעוד המפרט את טיב עבודתם עבור הסיעה והיקפה. סיעה אחרת (הליכוד) התקשרה לקבלת שירותי ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי משני יועצים בסך כולל של כ-32,000 ש"ח לחודש אך לא היו בידה אסמכתאות המעידות על תוצרי השירות שניתן.
לאור האמור, בבדיקה הבאה של החשבונות והדיווחים הכספיים של הסיעות, סיעה - אשר לא תנהג בהתאם להנחיות ולא תחזיק בידיה אסמכתאות ותיעוד המעידים על פרטי השירות וטיבו - לא ניתן יהיה לקבוע את מהימנות ושלמות הרישומים בחשבונותיה, ועל כן לא ניתן יהיה לקבוע כי הדוח בעניינה חיובי.
הוצאות
(א) חוק המימון קובע תקרה להוצאותיהן השוטפות של הסיעות. בסעיף 7(ד) לחוק המימון נקבע כי סיעה לא תוציא "במשך שנה הוצאות שוטפות בסכום העולה ביותר משלוש חמישיות על הסכום המגיע לה למימון הוצאותיה השוטפות או בסכום העולה ביותר משלוש חמישיות על הסכום המגיע כאמור לסיעה בעלת חמישה חברי כנסת, לפי הגדול יותר" (להלן - תקרת ההוצאות).
(ב) על פי החשבונות שמסרו הסיעות למשרדי, הסתכמו ההוצאות השוטפות של 18 הסיעות בתקופה השוטפת בכ-89 מיליון ש"ח.
(ג) הוצאותיהן השוטפות של כל הסיעות היו בגבולות האמורים בסעיף 7 לחוק המימון.
הכנסות
(א) לפי חוק המימון זכאיות הסיעות למימון הוצאותיהן השוטפות מאוצר המדינה (להלן - המימון הממלכתי).
(ב) המימון הממלכתי ש-18 הסיעות היו זכאיות לו בתקופה השוטפת הסתכם בכ-108 מיליון ש"ח.
(ג) על פי החשבונות שמסרו הסיעות למשרדי, הסתכמו הכנסותיהן השוטפות בתקופה השוטפת בכ-138 מיליון ש"ח.
(ד) הפער (של כ-30 מיליון ש"ח) בין ההכנסות השוטפות של הסיעות בתקופה השוטפת לבין המימון הממלכתי נובע ברובו מהכנסות מדמי חבר, ממכירת נכסי המפלגות ומהשכרתם.
(ה) סעיף 8 לחוק המימון אוסר על סיעה לקבל, במישרין או בעקיפין, תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחו"ל, וכן ממי שאינו "בוחר" כמשמעותו בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט-1969. כמו כן מגביל סעיף 8 לחוק המימון את סכום התרומה שמותר לסיעה לקבל מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו (להלן - יחיד). בשנת 2011 היה סכום התרומה המותרת מיחיד 1,000 ש"ח. בפרק השני לדוח זה מובאים נתונים על פי דיווחי הסיעות באשר לתרומות שקיבלו בסכום של 500 ש"ח ומעלה.
(ו) הכנסותיהן של כל הסיעות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 8 לחוק.
עודפים לתקופה השוטפת וגירעונות נצברים
בטבלה שלהלן נתונים, על פי הדוחות הכספיים של הסיעות לאחר הביקורת, על הגירעונות/העודפים הנצברים של הסיעות ל-31.12.10, על הגירעונות/העודפים שלהן לתקופה השוטפת ועל הגירעונות/העודפים הנצברים ל-31.12.11 (סדר הסיעות לפי גודל הגירעון הנצבר).
...