אתר מבקר המדינה - תפקידי המבקר


ניווט נושאי

	סוגי דוחות שנים

צמצם תפריט

דף ראשי > ביקורת המדינה בישראל > תפקידי המבקר

תפקידי המבקר

ביקורת המדינה נבדלת במעמדה, במטרותיה ובשיטותיה, מצורות אחרות של ביקורת ציבורית. ניתן להגדירה כאיסוף נתונים על פעולות הגופים המבוקרים, ובחינתם לאור נורמות מחייבות. זהו תהליך של הערכה בלתי תלויה של פעולות המדינה על מוסדותיה ותאגידיה. מבקר המדינה, עושה ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריות (Accountability). במילוי תפקידיו יש למבקר המדינה גישה בלתי מוגבלת לחשבונותיהם של כל הגופים הכפופים לביקורתו, לכל מסמכיהם וכן למאגרי המידע שלהם.

ההיבטים שעל מבקר המדינה לבחון: חוקיות וסדירות, חיסכון, יעילות,אפקטיביות וטוהר המידות:

א. חוקיות וסדירות - בדיקת חוקיותה של פעולה, שעשה עובד ציבור, או מי שהפעיל סמכות, או הוציא כספי ציבור, נועדה לברר אם היה מסמכותו החוקית לבצע את הפעולה; ובדיקת סדירותן של פעולות שננקטו, או הוצאות שהוצאו,נועדה לברר את מידת ההקפדה על קיום חוקים, נהלים, ונורמות ראויות.

ב. חיסכון, יעילות ואפקטיביות - בביקורת החיסכון נבדקות בעיקר התשומות שהושקעו בפעולה הנבדקת, ובביקורת היעילות נבדק היחס בין התשומות לתפוקות,ואילו בביקורת האפקטיביות נבדקות התפוקות שהושגו, דהיינו האם יעדה של הפעולה אמנם הושג.

ג. טוהר המידות - בדיקת עמידתם של עובדי ציבור בנורמות וכללי התנהגות מחייבים, כגון: האם נעשו פעולות שהיו בהן ניגודי עניינים, שיקולים זרים,משוא פנים או ניצול מעמד ושררה. בתחומים בהם כללי התנהגות אינם מוסדרים בחוקים, בנהלים כתובים ובפסיקה, קובע מבקר המדינה את הנורמה הראויה, כדי למנוע החלטות ומעשים לא נאותים. לא אחת, מקבלות נורמות אלו לאחר מכן מעמד מחייב, בנהלים או בחוקים. יש ובעקבות ממצאי ביקורת, ממליץ המבקר לשקול שינויים בחקיקה.

היקף הביקורת

היקף הביקורת בישראל הוא מן הגדולים ביותר בעולם. ביקורת המדינה חלה על כל משרדי הממשלה, על מוסדות המדינה, על כל זרועות מערכת הביטחון (משרד הביטחון, צה"ל, התעשיות הצבאיות ואף היחידות החשאיות ביותר), ועל כל הרשויות המקומיות. עם הגופים העומדים לביקורת נמנות עשרות חברות ממשלתיות. לרבות מהן תפקיד חשוב בכלכלת המדינה, כגון: ניצול משאבי טבע ותשתיות, והספקת שירותים חיוניים לציבור. איגודים וחברות שהממשלה משתתפת בהנהלתם כפופים לביקורת המדינה גם אם אין לממשלה חלק בהון שלהם.

גוף מבוקר הוא גם כל גוף שהועמד לביקורת על פי חוק, על פי החלטת הכנסת או על פי הסכם בינו לבין הממשלה. גוף הנתמך בידי הממשלה גם הוא גוף מבוקר, אך הביקורת אינה מופעלת עליו, אלא אם כן החליטו על כך הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת או המבקר, ובהיקף שהחליטו. עם אלה נמנים מוסדות ציבור גדולים, כגון האוניברסיטאות, קואופרטיבים לתחבורה ציבורית וכן גופים אחרים. המבקר רשאי להפעיל ביקורת גם על כל ארגון עובדים, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותו כאיגוד מקצועי.

נוסף על תפקידי הביקורת המתוארים לעיל הטיל המחוקק על מבקר המדינה תפקידים אלה:

(א) לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג- 1973 , הוחלה ביקורת המדינה על ניהול ענייני הכספים של הסיעות והמפלגות. החוק נועד בעיקר לרסן את הוצאותיהן ואת תלותן בתורמים בעלי עניין. בכלל זה מדובר בביקורת על השימוש בכספים המוקצבים למפלגות מהקופה הציבורית, לפי כללים שנקבעו בחוק. מבקר המדינה בודק את ההוצאות וההכנסות, הן בחשבונותיהן השוטפים הן בחשבונותיהן בתקופתה בחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. נבדקים שלושה היבטים: אם הוצאותיהן היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק; אם ההכנסות היו במסגרת ההגבלות הקבועות בחוק לעניין קבלת תרומות; ואם ניהלו את חשבונותיהן על פי הנחיות מבקר המדינה. במקרים בהם דוח מבקר המדינה אינו חיובי ומצביע על חריגות - יש בידי מבקר המדינה להטיל על המפלגות והסיעות קנסות כספיים.

(ב) על פי הכללים שקבעה הממשלה ב -1977, למניעת ניגוד עניינים בפעילותם של שרים וסגני שרים, על שרים וסגני שרים להגיש למבקר המדינה עם כניסתם לתפקיד, ומדי שנה בשנה, הצהרה על הכנסותיהם, על נכסיהם, על ההון שברשותם,על עיסוקיהם ועל תפקידים נוספים שהם ממלאים. הכללים מטילים עליהם חובות ומגבלות בנוגע לעניינים האמורים ועל מבקר המדינה הוטל לבדוק אם הם עומדים בהם.

לראש העמוד

עודכן ביום: 08.09.04

למידע והצעות ניתן לפנות לכתובת: feedback@mevaker.gov.il