|
נציבות תלונות הציבור > מדריך למתלונן > על מי ועל מה אפשר להתלונן
על מי ועל מה אפשר להתלונן
על אילו גופים אפשר להגיש תלונה?
על מה אפשר להגיש תלונה?
מתי אי-אפשר להגיש תלונה?
מי רשאי להגיש תלונה?
כיצד מגישים תלונה?
על פי חוק מבקר המדינה, אפשר להגיש תלונה על משרדי הממשלה, על הרשויות המקומיות, על רשויות שהוקמו על פי דין (כמו המוסד לביטוח לאומי ומינהל מקרקעי ישראל), על מפעלים או על מוסדות של המדינה, על חברות ממשלתיות ועל גופים ציבוריים אחרים כפי שקבע החוק.
אדם יכול להגיש תלונה אם נפגע במישרין ממעשה - לרבות מחדל או פיגור בעשייה - של גוף שעליו אפשר להגיש תלונה, ועל המעשה או המחדל חלות הקביעות האלה:
- נעשה בניגוד לחוק
- נעשה ללא סמכות חוקית
- מנוגד לכללי מינהל תקין
- יש בו אי-צדק בולט
- יש בו נוקשות יתרה
חברי הכנסת רשאים להתלונן גם על פעולה שפגעה באחר.
חשוב לשים לב:
הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור אינה גורעת מזכות המתלונן לקבל סעד אחר מרשות מינהלית או שיפוטית, ואולם יש לדעת:
- ככלל, אין בהגשת תלונה כדי להבטיח כי הליכים שנקטה הרשות יעוכבו או יופסקו (למשל הליכי מכרז, הליכי הוצאה לפועל). כמו כן, אין בהגשת תלונה כדי לדחות עשיית מעשה שנקבע בדין (למשל, תשלום קנס).
- אם כבר הוחל בידי המתלונן או נגדו בהליך שיפוטי בעניין שבו עוסקת התלונה, לא תברר אותה נציבות תלונות הציבור, ואם במהלך בירור התלונה הוחל בהליך שיפוטי כזה, תפסיק נציבות תלונות הציבור את הבירור.
מתי אי-אפשר להגיש תלונה?
יש תלונות שנציבות תלונות הציבור לא תברר אם בשל הגוף שנגדו הוגשה התלונה, אם בשל אופי המעשה שעליו מתלוננים או מסיבות אחרות המנויות בחוק.
אלה הסוגים העיקריים של תלונות שלא יבוררו:
- תלונות על גופים פרטיים, על עורכי דין פרטיים או על אנשים פרטיים
- תלונה על נשיא המדינה
- תלונה על הכנסת וועדותיה
- תלונה על חבר כנסת בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו
- תלונה על הממשלה או על שר משרי הממשלה (למעט בשל מעשה שעשה בפעולתו כממונה על משרד)
- תלונה על נגיד בנק ישראל
- תלונה על פעולות שיפוטיות או מעין שיפוטיות
- תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין
- תלונה בעניין שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו
- תלונה של חייל, שוטר או סוהר הנוגעת לסדרי שירותו, לתנאי שירותו או למשמעת בארגון
- תלונה של עובד בגוף שניתן להתלונן עליו העוסקת בעניין הנוגע לשירותו כעובד תבורר רק אם נושאה הוא מעשה החורג מהוראות חוק או תקנה מדיני העבודה או מהוראות התקשי"ר, מהסכם קיבוצי, מהסדר כללי שקבע נציב שירות המדינה או מהסדר כללי דומה. אולם אם התלונה היא על פגיעה בזכויות עובד בשל חשיפת מעשה שחיתות, התלונה תבורר למרות סייג זה.
- תלונה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו היא נסבה או מהיום שהמעשה נודע למתלונן תבורר רק אם תהיה סיבה מיוחדת לבררה.
- תלונה על החלטה שאפשר או היה אפשר להשיג עליה או להגיש בגינה ערר או ערעור - תבורר רק אם תהיה סיבה מיוחדת לכך.
- תלונה שהופנתה לאחד הגופים המבוקרים ורק העתקים ממנה הועברו לנציבות לא תבורר, בהנחה שתבורר בגוף שאליו הופנתה.
- תלונה שהנציב החליט בתוקף סמכותו שהיא קנטרנית וטרדנית.
- תלונה שהנציב סבר שהנציבות אינה הגוף המתאים לבררה.
מי רשאי להגיש תלונה?
- כל אדם יכול להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור. הוא יכול להגיש את התלונה בעצמו או באמצעות עורך דין (בצירוף ייפוי כוח). על המתלונן לציין את שמו וכתובתו ולחתום על התלונה. הנציבות אינה מבררת תלונות שהוגשו ללא ציון שם המתלונן וחתימתו.
- חבר כנסת רשאי להגיש תלונה גם על מעשה שפגע במישרין באדם אחר.
- אדם שאינו הנפגע יכול להגיש תלונה בשמו של הנפגע ובהסכמתו אם הנפגע אינו יכול לעשות זאת בעצמו עקב מצבו.
כיצד מגישים תלונה?
אפשר להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור באמצעות האינטרנט, בכתב או בעל פה.
הגשת תלונה באינטרנט
יש למלא את הטופס האלקטרוני באתר
הגשת תלונה בכתב
עליך לכתוב את תלונתך בעברית, בערבית או בכל שפה אחרת, לחתום עליה, לציין את שמך וכתובתך ולשלוח אותה לנציבות תלונות הציבור ת"ד 1081, ירושלים 91010 או לפקס 02-6665204.
הגשת תלונה בעל פה
אפשר לגשת אל אחת מלשכות הנציבות במקומות ובשעות המפורטים להלן. פרטי תלונתך ייכתבו בידי העובד הממונה על כך, וכל שעליך לעשות הוא לחתום עליה.
הנציבות לא תברר תלונות שתתקבלנה בטלפון.
הגשת התלונה אינה כרוכה בתשלום
|
