אתר מבקר המדינה - תהליכי עבודה


ניווט נושאי

	סוגי דוחות שנים

צמצם תפריט

דף ראשי > ביקורת המדינה בישראל > תהליכי עבודה

תהליכי עבודה

שיטות עבודה

תכניות העבודה: תכנית העבודה נבנית בהתחשב במכלול רחב של שיקולים בהתאם לקווי פעולה ומדיניות שקובע מבקר המדינה. אמות המידה לבחירת נושאי הביקורת נקבעות, בעיקר, לפי מידת החשיבות של הנושא; העניין הציבורי שבו; משמעותו הכספית; טיבן של מערכות הבקרה הפנימיות והחיצוניות של הגוף המבוקר; קבלת תלונות עליו; מידע המפורסם בתקשורת או המגיע לביקורת המדינה בישראל מכל גורם אחר; והתדירות בה ראוי לבדוק כל נושא וכל גוף. לפני עריכת הביקורת לעומקה נערך סקר מוקדם, הסקר המוקדם נותן את המידע הראשוני ואת כיווני הביקורת.

בתכנית הביקורת המפורטת נקבעים סדר ביצוע העבודה, לוח הזמנים לביצועה, והנחיות לבדיקת נושאי משנה. לשם ניתובה הנכון של הביקורת והבטחת איכותה, משולבים בשלבי ביצוע תכנית העבודה רכזי הצוותים העורכים את הביקורת, והממונים על האגפים וחטיבות הביקורת, ובמהלכה מתקיימים דיוני ביניים בהנהלת המשרד.

בסיכומה של כל ביקורת נערכת פנייה בכתב אל הגוף המבוקר. הפנייה בכתב מזמינה את הגוף המבוקר להגיב על העובדות המוצגות בה, על הפירוש שניתן להן או על המסקנות שהוסקו מהן. מסירת סיכום כתוב של תוצאות הביקורת לגוף המבוקר, גם ממחישה לו שכוונת הביקורת איננה להפתיע עליו או להביך אותו בדוח סופי, אלא לתקן ולשפר את תפקודו.

בתהליך הכנת דוח ביקורת נוטלים חלק העובדים בכל הדרגים, החל בבוחנים, רכזי צוותים, הממונים על האגפים והחטיבות, יחידות המטה המקצועיות, והמנכ"ל, וכלה במבקר המדינה הקובע את נוסחו הסופי של הדוח, את עמדת הביקורת ואת ההדגשים שיש לתת לנושאים השונים. שיטה זו נועדה להביא לניתוח מיטבי של הנושאים ולהסקת מסקנות מבוססות, להבטיח את רמתם המקצועית של הדוחות, וכן את דיוקם המירבי של העובדות המובאות בו, שהוא הבסיס לאמינות ולסמכותיות של דוחות מבקר המדינה.

מועד הביקורת: ביקורת המדינה היא, בדרך כלל, ביקורת שלאחר מעשה. אולם, בשנים האחרונות יש שמבקרי המדינה בישראל מטפלים בנושאים שיש בהם עניין ציבורי, סמוך ככל האפשר למועד ההתרחשות, כלומר "ביקורת בזמן אמת". בנסיבות חריגות, כאשר במהלך הביקורת מתברר שתוצאות פעולה מסויימת של גוף מבוקר עלולות לגרום נזק בלתי הפיך או נזק חמור במיוחד, אומר מבקר המדינה את דברו במהלך התרחשות הדברים, כדי למנוע את הנזק .

ביקורת כזו נעשתה, בין היתר, בנושאים אלה: "באג 2000";קליטת העלייה; היבטים שונים של ההיערכות והמוכנות למלחמה ולמצבי חירום בצה"ל ובמגזר האזרחי; ערכות מגן לאוכלוסייה האזרחית; והערכות למכירת מניות הבנקים שבהסדר.

תוצאות הביקורת: דוח מבקר המדינה

מבקר המדינה מגיש דוחות שונים, שהעיקרי שבהם הוא הדוח השנתי. בדוח השנתי מובא סיכום של פעולות הביקורת על משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, מפעלי המדינה ומוסדותיה. מובאים גם ממצאי מעקב אחר פעולות שנקטו גופים מבוקרים לתיקון ליקויים שהעלתה הביקורת בשנים קודמות. בדוחותיו מפרט מבקר המדינה פעולות שיש בהן פגיעה בעקרונות החיסכון והיעילות או בטוהר המידות, שלדעתו מן הראוי לדווח עליהן. כן הוא מביא בדוחות את המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם. הדוח השנתי מוגש לראש הממשלה, לפי סעיף 15 לחוק מבקר המדינה, לא יאוחר מיום 15 בפברואר בכל שנה. על פי החלטת מבקר המדינה, פוצל הדוח השנתי והחל בשנת 1999 הוא יוגש בשני חלקים: החלק הראשון יוקדם ויוגש לראש הממשלה באמצע יולי של כל שנה, והשני יוגש באמצע פברואר בשנה שלאחר מכן. מבקר המדינה מניח את הדוח על שלחן הכנסת ומפרסמו ברבים כעשרה שבועות לאחר מסירתו. יחד עם הדוח השנתי מניח מבקר המדינה על שולחן הכנסת גם דוח על מאזן זכויותיה והתחייבויותיה של המדינה.

על פי החוק, על ראש הממשלה להעיר את הערותיו לדוח השנתי של מבקר המדינה תוך עשרה שבועות מהיום שקיבל את הדוח. הערות אלה מונחות גם הן יחד עם דוח המבקר, על שולחן הכנסת.

מבקר המדינה רואה בתקשורת גורם חיוני להבאת ממצאיו והמלצותיו לידיעת הציבור הרחב. הפרסום משמש אמצעי הרתעה מפני סטיות מכללי מינהל תקין ומדרבן את הגופים המבוקרים לתקן את הליקויים שנמצאו בדוח.

בד בבד עם הגשת הדוח השנתי להערות ראש הממשלה, נמסר לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החלק שבדוח העוסק במערכת הביטחון. על פי סעיף 17 לחוק מבקר המדינה, מחליטה הוועדה, לאחר התייעצות עם המבקר, אם להניח את כל החלק הזה שבדוח על שולחן הכנסת, או למנוע את הנחתם ופרסומם בציבור של פרקים מסוימים ממנו מטעמי שמירה על ביטחון המדינה או כדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ או בקשרי המסחר הבין-לאומיים של המדינה.

דוחות ביקורת על גופים מבוקרים אחרים, כגון רשויות מקומיות, איגודים ומוסדות להשכלה גבוהה, מוגשים בנפרד לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, לשרים הנוגעים בדבר ולגוף המבוקר. ממצאי הביקורת על גופים אלה מתפרסמים בדוחות נפרדים על גוף מסויים או על נושא מסוים, או בקובץ דוחות הכולל ממצאי ביקורת על קבוצת גופים.

דוח הביקורת, לפי חוק מימון מפלגות, על הכנסותיהן, הוצאותיהן וניהול חשבונותיהן של הסיעות בכנסת נמסר מדי שנה בשנה ליושב ראש הכנסת. בשנת בחירות נמסר ליושב ראש הכנסת גם דוח הביקורת על ההכנסות, ההוצאות וניהול החשבונות של המפלגות בתקופת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.

מדי פעם בפעם מפרסם המבקר גם חוות דעת, על פי סעיף 21 בחוק מבקר המדינה, אם התבקש לעשות כן על ידי הכנסת, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, או הממשלה. חוות דעת כאלה הוגשו, למשל, על נוהל מתן תמיכות על ידי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, על תנאי הפרישה של עובדים בכירים, על הפעלת שעון קיץ, על החזר הוצאות נסיעה לעובדי מדינה, ועל השתלשלות העניינים שהביאו להפסקת תפקידו של מפכ"ל המשטרה בשנת 1993.

הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור מוגש לכנסת בראשית מושבה, על פי סעיף 46 לחוק מבקר המדינה. בדוח מובאים סקירה כללית על פעולות הנציב, נתונים על מספר התלונות שנתקבלו מהציבור, תוצאות בירורן, ותיאור הטיפול במבחר של תלונות.

הקשר עם הכנסת

החוק קובע מפורשות כי במילוי תפקידיו יהיה המבקר אחראי בפני הכנסת בלבד, והוא מדגיש את אי-תלותו של המבקר בממשלה. מבקר המדינה מספק לכנסת מידע המשמש לה אמצעי לפיקוח על הרשות המבצעת, ובכך הוא מאפשר לה למלא את חובתה, שהיא אחד מעמודי התווך של הפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית: פיקוח הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת.

אחריות המבקר כלפי הכנסת מוצאת את ביטויה בכמה דרכים: בראש ובראשונה מונחים הדוח השנתי של מבקר המדינה והדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על שולחן הכנסת. הדוחות האחרים מוגשים לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. המבקר נמצא בקשר מתמיד עם הוועדה. הוא מוסר לה דין וחשבון על פעולותיו כל אימת שייראה לו, או כשהיא דורשת זאת ממנו; התקציב השנתי של ביקורת המדינה בישראל נקבע בידי ועדת הכספים של הכנסת על פי הצעת המבקר, ובתום שנת הכספים מגיש המבקר דוח כספי על משרדו לאישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה מקיימת דיונים בדוחות מבקר המדינה, ונציב תלונות הציבור. הנושאים המועלים לדיון מתוך הדוחות נקבעים גם בהתחשב בהמלצות מבקר המדינה. ישיבות הוועדה מתקיימות בימי עבודתה של הכנסת פעמים מספר בשבוע, ומשתתפים בהן דרך קבע ובאופן פעיל, המבקר, צוות עוזריו ונציגים בכירים של משרדו העוסקים בנושא הנדון, וכן נציגי הגוף המבוקר. במהלך הישיבה מתבקשים נציגי הגוף המבוקר להגיב על ממצאי הביקורת ועל ממצאי נציב תלונות הציבור, וכן למסור מידע נוסף, בייחוד על תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת. לאחר מכן מתקיים דיון וחברי הוועדה מציגים לנציגי הגוף המבוקר את שאלותיהם והערותיהם. בעקבות דיונים אלה מכין יו"ר הוועדה, בתיאום עם ביקורת המדינה בישראל, את "סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה", ואלה מובאים לאישור מליאת הכנסת. עם אישור הסיכומים וההצעות במליאת הכנסת הם הופכים להחלטת הכנסת.

בשנת 1990 תוקן חוק מבקר המדינה ומאז מוסמכת הוועדה לחייב נושאי משרה או ממלאי תפקידים בגוף המבוקר (לרבות נבחרי ציבור שביניהם) להתייצב אישית לפני הוועדה כדי להגיב על ממצאי הביקורת בעניינים הקשורים אליהם. בחוק גם נקבע קנס למי שלא ייענה להזמנה בלא סיבה מוצדקת.

שיתוף פעולה בין-לאומי

בין מבקרי המדינה והאומבודסמנים במדינות שונות יש שיתוף פעולה הדוק וחילופי מידע הן במישור הבילטרלי והן במסגרת ארגונים בין-לאומיים. ביקורת המדינה בישראל של ישראל הוא חבר פעיל בארגון הבין-לאומי של מוסדות ביקורת עליונים (Audit Supreme of Organization International - INTOSAI Institutions) מאז שנות החמישים. מבקר המדינה היה חבר בוועד המנהל של (INTOSAI) ואף שימש יו"ר שלו בשנים 1968-1965. הקונגרס החמישי של הארגון התקיים בירושלים. בשנת 1980 התקיים בה הקונגרס השני של הארגון הבין-לאומי של אומבודסמנים, ובשנת 1997 - הכנס השישי של אומבודסמנים לאומיים של אירופה. מבקר המדינה הוא גם חבר בארגון האזורי של מוסדות ביקורת עליונים באסיה (ASOSAI) ובתפקידו כנציב תלונות הציבור, הוא חבר במוסד הבין-לאומי לענייני אומבודסמן (IOI) ובמוסד לענייני אומבודסמן האירופי (EOI).

משתלמים מארצות שונות מגיעים מדי פעם בפעם לישראל כדי ללמוד את העקרונות ואת שיטת העבודה הנהוגים בה בתחום הביקורת.

בתחילת שנות התשעים הוקם צוות מחקר הפועל ליד המשרד, ובו אנשי אקדמיה ואנשי מעשה בתחום הביקורת הציבורית. הצוות הכין קובץ מאמרים באנגלית שנושאו פני ביקורת המדינה בשנות ה-90 (" nineties the in Audit ;)"State ב- 1991 הכין צוות המחקר מקראה בביקורת המדינה בשפה האנגלית, ובה מובאים מאמרים על עקרונות ושיטות של ביקורת המדינה ברחבי תבל (Audit State Geist .B ,Friedberg .A :eds ,Readings of Book A :Accountability and Sharkansky .I ,Mizrahi .N) יותר ממחצית המאמרים נכתבו במיוחד למקראה. המקראה הופצה בידי יחידת ההדרכה של הארגון הבין-לאומי של מוסדות ביקורת עליונים כתרומת ישראל לשיתוף פעולה בין-לאומי בתחום זה. רבים מן המאמרים התפרסמו בעברית בכתב העת המקצועי עיונים בביקורת המדינה, שמוציא ביקורת המדינה בישראל מאז תחילת שהות ה-60. ב-1995 התפרסם באנגלית מבחר מאמרים מכתב עת זה בספר ( ,Mizrahi .N ,Geist .B ,Friedberg .A :eds Audit State in Studies Sharkansky .I).

לראש העמוד

עודכן ביום : 26.03.02