 |
ניווט נושאי |
 |
 |
סוגי דוחות
דוחות שנתיים
דוחות נציב תלונות הציבור
דוחות מיוחדים
ביקורת על השלטון המקומי
ביקורת על איגודים
מימון מפלגות
מימון בחירות ברשויות המקומיות
עיונים, מאמרים, ספרים
שנים
2009
2008
2007
2006
2005
2004
2003
2002
2001
2000
1999
1998
1997
1996
1995
1994
1993
1992
1991
1990
1989
1988
1987
|
 |
צמצם תפריט |
 |
|
|
 |
דף
ראשי > מימון
מפלגות > מערכות בחירות קודמות > בחירות מיוחדות לראש הממשלה - פברואר 2001 > חוק מימון מפלגות ותפקידו של מבקר המדינה
|
חוק מימון מפלגות ותפקידו של מבקר המדינה
|
חוק מימון מפלגות,
התשל"ג-11973 , נועד
בעיקר לרסן את הוצאותיהן של המפלגות ולמנוע את תלותן בתורמים
בעלי עניין, תוך הקצבת מימון ציבורי למימון פעולותיהן. החוק
גם הטיל על מבקר המדינה תפקיד מיוחד: לבדוק את חשבונותיהן
של המפלגות בישראל. במסגרת תפקידו זה, מבקר המדינה בודק
את ההוצאות וההכנסות של המפלגות, הן בחשבונותיהן השוטפים
והן בחשבונותיהן לתקופת הבחירות. בהתאם לחוק, שלושה היבטים
של החשבונות נבדקים על-ידי מבקר המדינה: אם הוצאות המפלגות
היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק; אם ההכנסות היו במסגרת ההגבלות
הקבועות בחוק לעניין קבלת תרומות; ואם ניהלו את חשבונותיהן
על פי הנחיות מבקר המדינה. כאשר דוח מבקר המדינה אינו חיובי
ומצביע על חריגות - מוטלות על המפלגות והסיעות, על-פי החוק,
סנקציות כספיות.
ביום ג', 6 בפברואר 2001, ייערכו - לראשונה בישראל - בחירות
מיוחדות לראש הממשלה. לצורך כך, קיבלה הכנסת תיקון לחוק
מימון מפלגות, אשר התאים, בין היתר, את הוראות החוק למאפיינים
של הבחירות המיוחדות לראש הממשלה.
בהוראות שעה נקבע, כי סיעה בכנסת שהציעה מועמד לראש הממשלה,
תקבל מאוצר המדינה סך של כ-39.8 מליון שקלים חדשים לצורך
מערכת הבחירות, וסיעה שלא הציעה מועמד, תקבל לצורך הבחירות
סך של כ-331,900 שקלים חדשים לכל מנדט שיש לה בכנסת. המימון
הציבורי המיוחד מיועד אך ורק למימון מערכת הבחירות, וסיעה
שלא תוציא את כל הסכום, תשיב את היתרה לאוצר המדינה. כמובן
שהמגבלות הרגילות החלות על תרומות למפלגות, ובהן האיסור
על קבלת תרומות מתאגידים והאיסור על קבלת תרומות מזרים שאינם
בעלי זכות הצבעה, עומדות בעינן.
ביחס לגובה התרומה המותרת, הוגדל הסכום המרבי שסיעה שהציעה
מועמד לראש הממשלה רשאית לגייס מתורמים פרטיים, והוא הועמד
על 10,000 שקלים חדשים לתורם. סכום זה מוגבל לתרומה של "אדם
ובני ביתו הסמוכים על שולחנו". מנגד, הבחירות המיוחדות לא
הביאו להגדלת הסכום שמותר לסיעה שלא הציעה מועמד לראש הממשלה
לגייס, והוא עומד על 900 שקלים חדשים לאדם ובני ביתו, כבשנה
שאין בה בחירות. אם ברצונך לעיין בתיקון לחוק, לחץ כאן:
חוק
מימון מפלגות (תיקון מס' 22)(הוראות שעה), התשס"א-2000
בתיקון לחוק מימון מפלגות נקבע גם, שהמפלגות יפרסמו את שמות
התורמים להן על-פי כללים שיקבע מבקר המדינה. ואכן, מבקר
המדינה פרסם תיקון להנחיותיו בדבר ניהול חשבונות הסיעות,
והוסיף בהן, בין היתר, כללים לעניין פרסום שמות התורמים.
אם ברצונך לעיין בתיקון להנחיות, לחץ כאן:
הנחיות
מימון מפלגות (ניהול חשבונות סיעה) (תיקון), התשס"א -2000
אם ברצונך לעיין בנוסח ההנחיות המעודכנות, לאחר שתוקנו,
לחץ כאן:
הנחיות
מימון מפלגות (ניהול ענייניה הכספיים של סיעה), התשל"ח-1978
מבקר המדינה הורה בהנחיותיו, כי המפלגות יפרסמו את שמות
כל האנשים אשר תרמו להן תרומה ששוייה 1,500 שקלים חדשים
ומעלה, סמוך מאד לאחר מתן התרומה. רשימות התורמים מתפרסמות
באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה. סיעה שיש לה אתר אינטרנט,
תפרסם את רשימת התורמים גם באתר שלה. לאחר תקופת הבחירות,
יתפרסמו רשימות התורמים גם ברשומות.
לחץ כאן לעיון ברשימות
התורמים לסיעות.
1
חוקים
נוספים בנושא מימון מפלגות. |
|
|
 |
|