חפש בדוחות ובפרסומים
חיפוש מורכב
ניווט נושאי
סוגי דוחות
שנים
צמצם תפריט
דף ראשי > מימון מפלגות > מערכות בחירות קודמות > בחירות כלליות לכנסת השש עשרה - 2003 > מדריך לתורם

מדריך לתורם
תרומה כספית למפלגה היא ביטוי להשתתפות התורם בהליך הדמוקרטי. באמצעות התרומה, כמו באמצעים אחרים (הצבעה בבחירות, התנדבות ועוד), התורם מקדם את המפלגה המייצגת את עמדותיו. ואולם, תרומות בסכומים גדולים עלולות ליצור קשר בין הון לשלטון. שכן יש חשש שיינתנו בבחינת "שלח לחמך על פני המים", מתוך תקווה לקבל תמורה בעתיד, וייצרו אצל נבחרי הציבור שקיבלו אותן הרגשת מחויבות כלפי התורמים, שתשפיע על שיקול דעתם בהגיעם לשלטון. תרומות גדולות למפלגות גם פוגעות בעיקרון היסודי של שוויון בבחירות, משום שהן מקנות יתרון למפלגות שהצליחו לגייסן. חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, נועד לאזן בין שני שיקולים סותרים אלה: הוא מאפשר לציבור לתרום למפלגות, אך מגביל את מקורות התרומות ואת סכומי התרומות.
ראה גם הבהרות בדבר מימון לסיעות ולרשימות המשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות

1. מי רשאי לתרום למפלגה?
כל אדם בעל זכות בחירה לכנסת רשאי לתרום למפלגה. מי שאינו בעל זכות בחירה לכנסת, כגון קטין או אזרח זר, אינו רשאי לתרום. גם לתאגיד (כגון חברה או עמותה), בין שהוא ישראלי ובין שאיננו ישראלי, אסור לתרום למפלגה.

2. מהו סכום התרומה המותר?
חוק מימון מפלגות קובע סכום מרבי לתרומה בשנה שלא מתקיימות בה בחירות וסכום גבוה יותר לשנה שמתקיימות בה בחירות. בשנת 2002, שאין בה בחירות, מותר לתרום עד 900 ש"ח. בשנת 2003, שבה מתקיימות בחירות, מותר לתרום עד 1,800 ש"ח.

3. האם בני משפחה אחת רשאים לתרום כל אחד בנפרד?
חוק מימון מפלגות מגביל את סכום התרומה ל"אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו". פירוש הדבר הוא, כי סך התרומה המשפחתית, הכוללת את תרומתם של בני המשפחה התלויים לפרנסתם בראש המשפחה ושלו עצמו, לא תהיה גדולה מהסכום המרבי.

4. האם קיבוץ או מושב שיתופי רשאים לתרום?
אף שקיבוצים ומושבים שיתופיים הם בבחינת תאגידים (אגודות חקלאיות שיתופיות), ולפי חוק מימון מפלגות אסור לתאגידים לתרום למפלגות, נקבע בחוק סייג, ולפיו תרומות מקיבוץ או מושב שיתופי (או אגודה שיתופית חקלאית אחרת שחבריה הסמיכוה אישית לתרום למפלגה) הבאות במקום תרומות אישיות של חבריהם, ולדעת מבקר המדינה סכומן סביר לפי נסיבות העניין, לא ייחשבו לתרומות מתאגיד. הוראה זו נוגעת לקיבוצים ולמושבים יחידים, ולא לתנועות המאגדות כמה קיבוצים או מושבים.

5. האם רק כסף נחשב לתרומה?
לא. גם אספקת טובין או שירותים ממי שדרכו לעסוק בכך נחשבת לתרומה. שווי התרומה נקבע לפי שווי הטובין או השירותים שסופקו.

6. האם התנדבות נחשבת לתרומה?
התנדבות אישית לפעילות של מפלגה בכלל, ולצורך הבחירות בפרט, שאינה כרוכה במתן שירות מקצועי דרך עיסוק, היא תופעה שיש לעודד, ואינה נחשבת לתרומה. אזרחים רשאים לחלק בהתנדבות חומר הסברה, לסייע בעבודת מטות המפלגות, לארח חוגי בית ולעשות פעולות דומות, בלי שהדבר ייחשב לתרומה.

7. מה הם הכללים החלים על פעילות פוליטית של גופים חוץ מפלגתיים?
חופש הביטוי והבעת הדעה הוא עיקרון יסוד במדינת ישראל. לפיכך, גופים וארגונים שאינם רשומים כמפלגות רשאים להביע עמדות פוליטיות ולקיים פעולות פוליטיות, וחוק מימון מפלגות אינו מגביל את הכנסותיהם ואת הוצאותיהם. עם זאת, חוק מימון מפלגות מונע שימוש בגופים חוץ מפלגתיים ככלי לעקיפת הגבלות המימון המוטלות על המפלגות. תופעה כזאת מתרחשת כאשר גוף חוץ מפלגתי עושה פעילות לטובת מפלגה מסוימת, בתיאום עם אותה מפלגה או בזיקה אליה. כאשר מבקר המדינה מוצא שהייתה פעילות כזאת הוא רואה בה תרומה למפלגה. פעילות פוליטית עצמאית לחלוטין הנעשית במנותק ממפלגה, ללא תיאום, התייעצות, או זיקה אחרת, אינה נחשבת לתרומה. בדין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה הרחיב המבקר בנושא זה.

8. האם מותר לתת למפלגה הלוואה או ערבות?
לפי החוק, מפלגה רשאית לקבל הלוואה רק מבנק. אנשים וגופים אחרים רשאים לשמש ערבים להלוואה. ערבות שניתנה למפלגה תמורת תשלום עמלה אינה נחשבת לתרומה. ואולם ערבות שניתנה ללא תמורה נחשבת לתרומה למפלגה, וחלים עליה הכללים הרגילים הנוגעים לתרומות, לרבות ההגבלות על סכומי התרומות ומקורותיהן. על המפלגה לרשום כתרומה את השווי הכלכלי של הערבות, שהוא העמלה שהיה עליה לשלם, אילו רכשה את הערבות מגוף מסחרי.

9. האם מתן התרומה נשמר בסוד?
לא. מפלגה המקבלת תרומה חייבת לרשום אותה ולהוציא כנגדה קבלה ובה פרטי התורם. למפלגה אסור לקבל תרומה בעילום שם. רשימת התורמים נתונה לביקורת מבקר המדינה, והוא בודק אם לא התקבלו תרומות בניגוד לחוק. יתר על כן, כל תרומה בשווי 1,000 ש"ח ויותר מתפרסמת, יחד עם פרטי התורם, באינטרנט וב"רשומות".

10. האם החוק קובע עונשים על נתינה וקבלה של תרומות לא חוקיות?
כן. לפי חוק מימון מפלגות, מפלגה שקיבלה תרומות בניגוד לחוק, תקבל דין וחשבון לא חיובי ממבקר המדינה, ויישלל ממנה חלק מהמימון הממלכתי שהיא זכאית לו למימון הוצאותיה על הבחירות. כמו כן, יהיה עליה לשלם לאוצר המדינה סכום ששוויו פי שניים מסכום התרומה הבלתי חוקית. מבקר המדינה רשאי על פי שיקול דעתו להקל בסנקציות אלה. עוד קובע החוק עונש מאסר למי שנותן ביודעין תרומה לא חוקית או מקבל ביודעין תרומה כזאת בשם סיעה או רשימת מועמדים.
   




לראש העמוד


עודכן ביום : 21.12.03
 
  למידע והצעות ניתן לפנות לכתובת: feedback@mevaker.gov.il