1. בביקורת
נמצא, כי ככלל, תהליך המינוי לתפקידים של הקצונה הבכירה בצה"ל לתפקידים בתקני
סא"ל, אל"ם ותא"ל מתנהל באופן מובנה. משרד מבקר המדינה מציין, כי
בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בתקופת הרמטכ"ל,
רא"ל גבי אשכנזי, פועל צה"ל לשפר את עמידתו באמות המידה שהוא הגדיר בכל
הקשור לאופן ניהול הליך המינויים של הקצונה הבכירה בדרגות סא"ל עד תא"ל.
עם זאת, ממצאי הביקורת בנושא תהליכי מינוי קצינים
לתפקידים בתקנים של סא"ל, אל"ם ותא"ל מצביעים על אי-עמידה בחלק
מאמות המידה שקבע צה"ל כתנאי לקבלת מינוי לתפקידים אלה. מדובר במינוי קצינים
בכירים לתפקידם אף על פי שלא עמדו בפרקי הזמן המזעריים בתפקידם קודם; וכן במינוי
מח"טים ומפקדי אוגדות סדירות אף על פי שלא עברו השתלמות מח"טים והשתלמות
מפקדים בכירים, בהתאמה, כנדרש. כמו כן נמצא, שקצינים בכירים מונו לתפקידיהם גם שלא
עמדו במאפיינים שנקבעו במסמכי תיאור התפקיד בכל הנוגע להשכלה ולניסיון הצבאי. משרד
מבקר המדינה מציין, כי מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם הכוונה לאייש את התפקידים
בקצינים שיש להם את מטען הניסיון והידע המקצועי והמבצעי הדרושים למילוי נאות של
תפקידיהם. לכן, על צה"ל לוודא, כי פיתוח הקצונה בצה"ל ומאפייני השירות
שלה מאפשרים לעמוד באמות מידה שנקבעו כתנאי לקבלת מינוי לתפקידים.
2. קצינים
בתפקידים בדרגת אלוף הם שכבת הפיקוד הבכירה ביותר בצה"ל, ולאופן שבו הם
ממלאים את תפקידיהם יש חשיבות מהותית מבחינה
לאומית וציבורית. ממצאי הביקורת מצביעים על כך, שבקרב שרי ביטחון
ורמטכ"לים בהווה ובעבר קיימות גישות שונות ולעתים קוטביות בנוגע למהות הנוהג
שלפיו מתמנים האלופים ובנוגע לאמות המידה הדרושות למינוי אלופים, והם מפרשים אותם
על פי תפיסתם האישית. בפועל, מתמנים קצינים לתפקידים בדרגת אלוף בעקבות "משא
ומתן" בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון. כמו כן, לא נקבע מסד נתונים מחייב
שיש להביא בפני שרי הביטחון בבואם לבחון את המלצות הרמטכ"לים ולאשרן. במצב
דברים זה, התהליך למינוי קצינים לתפקידים בדרגת אלוף בצה"ל מתבסס על נוהג
שאינו מובנה, אינו מוגדר, אינו מתועד (למעט עצם ההחלטה), ואינו נתמך בכללים או
בנהלים כלשהם, המעוגנים בכתובים.
מבקר המדינה מעיר, כי
בשל החשיבות המהותית, מבחינה לאומית וציבורית, של כל בעל תפקיד בדרגת אלוף, אין זה
נכון לבסס את תהליך המינוי של קצינים בדרגת אלוף על נוהג שהגישות לגביו שונות בין
שרי ביטחון ורמטכ"לים בעבר ובהווה, ואשר תלוי במערכת היחסים המסוימת הקיימת
בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון. לדעת מבקר המדינה,
בבסיס תהליך מינוי האלופים צריכה להיות מתכונת מוגדרת ומעוגנת בכתובים או קווים
מנחים. זאת,
תוך כדי שמירה על שיקול הדעת הרחב שיש בהקשר זה לרמטכ"ל ולשר הביטחון ועל
יכולתם לתת מענה לתהליכי מינוי שיש בהם מצבים משתנים, חריגים ומיוחדים.
לדעת מבקר המדינה, יש לפעול בשלושת המישורים
הבאים:
א. יש
למסד ולעגן בכתובים אמות מידה למינוי אלופים, כפי שבכוונת צה"ל לעשות לפי
האמור בהתייחסות של הרמטכ"ל מאפריל 2010 לממצאי הביקורת.
