facebook

קשרים בין-לאומיים

בין מבקרי המדינה ונציבי תלונות הציבור (אומבודסמנים) במדינות העולם יש שיתוף פעולה הדוק וחילופי מידע הן במישור הדו-צדדי והן במסגרת ארגונים בין-לאומיים.

בין מבקרי המדינה ונציבי תלונות הציבור (אומבודסמנים) במדינות העולם יש שיתוף פעולה הדוק וחילופי מידע הן במישור הדו-צדדי והן במסגרת ארגונים בין-לאומיים. לשיתוף פעולה בין-לאומי הדוק יש חשיבות רבה לחיזוק המחקר של ביקורת המדינה ובירור תלונות הציבור ופיתוח התורה המקצועית בתחומים אלה, וכן לחיזוק הקשרים הדיפלומטיים של מדינת ישראל ותדמיתה בעולם.   

מבקר המדינה הוא חבר פעיל בארגון הבין-לאומי של מוסדות ביקורת עליונים (International Organization of Supreme Audit Institutions - INTOSAI) מאז שנות החמישים של המאה העשרים. מבקר המדינה הישראלי היה בעבר חבר בוועד המנהל של INTOSAI ואף שימש יו"ר הארגון בשנים 1968-1965. כיום המבקר הישראלי הוא שותף מלא בוועדות הארגון בתחומי ביקורת מערכות מידע, מדדי מפתח לאומיים ועוד. נוסף על כך מבקר המדינה הישראלי הוא חבר בארגונים האזוריים של מוסדות ביקורת עליונים באסיה (Asian Organization of Supreme Audit Institutions - ASOSAI) ובאירופה (European Organization of Supreme Audit Institutions - EUROSAI).

בתפקידו כנציב תלונות הציבור מבקר המדינה חבר בארגון האומבודסמנים הבין-לאומי (International Ombudsman Institute - IOI), ובארגון האזורי האירופי של מוסד זה. כמו כן הוא חבר בארגון האומבודסמנים של מדינות אגן הים התיכון (Association of Mediterranean Ombudsmen - AOM), וכן בוועד המנהל של ארגון זה. העובדים והמנהלים במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לוקחים מדי פעם חלק בכנסים, סמינרים וימי עיון שמארגנים הארגונים הבין-לאומיים השונים.

הקשר הדו-צדדי הענף עם מוסדות ביקורת ואומבודסמנים ברחבי העולם בא לידי ביטוי באופנים שונים ומגוונים, כגון ביקורים הדדיים, חילופי מידע ומתמחים, השתתפות בכנסים וסמינרים, שיתוף פעולה מקצועי בתחומים שונים ואף ביצוע ביקורת על מוסדות עמיתים. כך למשל, ישראל נבחרה בסוף שנת 2012 לשמש חברה בכירה בצוות הביקורת של ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, על משרד מבקר המדינה של צ'ילה – אות למידת ההערכה הבין-לאומית שלה זוכה ביקורת המדינה בישראל.

תקנים מקצועיים בין-לאומיים בתחום ביקורת המדינה

INTOSAI עוסק מאז ייסודו, בשנת 1953, ביצירה והטמעה של תקנים בין-לאומיים לביקורת המדינה. זאת, בין היתר, במטרה לשפר את ביקורת המגזר הציבורי ברחבי העולם ולתרום להעלאת כושרם, מעמדם והשפעתם של מוסדות ביקורת המדינה. לתקנים הבין-לאומיים אין מעמד מחייב ואין מוסד הביקורת מחויב לפעול לפיהם.

התקנים של - INTOSAI International Standards of Supreme Audit Institutions (ISSAI) – נוסחו מתוך הבנה שמוסדות הביקורת הם קודם לכול גופים לאומיים הפועלים בתוך המסגרות החוקתיות, הפוליטיות והציבוריות של מדינותיהם; והרי אלה שונות במידה ניכרת זו מזו. עם זאת, התקנים הבין-לאומיים מבקשים להציג כללי פעולה מוכרים והנחיות מקצועיות מקובלות שהם פרי הניסיון המצטבר של קהילת ביקורת המדינה הבין-לאומית, מתוך הנחה כי כל מוסד ביקורת יוכל לשאוב רבות מניסיון זה בהתאם למאפייניו המיוחדים. התקנים הבין-לאומיים בנויים מארבעה נדבכים:

  • א. העקרונות המייסדים

    כולל תקן ISSAI 1, שהוא למעשה הצהרת לימה משנת 1977 כלשונה. הצהרה זו הגדירה, בין היתר, את מטרות ביקורת המדינה, קבעה את עצמאות ביקורת המדינה כעיקרון ראשון במעלה, דנה ביחס הראוי בין מוסד הביקורת לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת, הציגה קווים כלליים לשיטות ביקורת ולדיווח ועוד.

  • ב. דרישות סף חיוניות להבטחת תפקודו התקין של מוסד ביקורת המדינה

    כולל תקנים  ISSAIs 10-40- המתייחסים לסוגיית עצמאות ביקורת המדינה, עקרונות השקיפות, נשיאה באחריות, קוד אתי וכן לכללים בנוגע לבקרת איכות על עבודת הביקורת.

  • ג. עקרונות היסוד של ביקורת המדינה

    נדבך זה כולל את התקנים האלה: ISSAI 100 מציג עקרונות, דרישות, תבחינים והנחות יסוד לצורך קביעת תקני ביקורת; ISSAI 200 – תקנים כלליים לניהול העובדים המקצועיים בהקשר של ביצוע מטלות ביקורת; ISSAI 300 – תקני עבודת השדה של הביקורת, כמסגרת מנחה לדרך פעולה ראויה, אפקטיבית ומאוזנת שבה, כמחפש וחוקר עובדות צריך לפעול עובד הביקורת; ISSAI 400 – תקני דיווח, המפרטים בקווים כלליים מה צריך לכלול דוח ביקורת וכיצד הוא צריך להיראות, תוך הבחנה בין דוח ביקורת כספית לדוח ביקורת ביצועים (Performance Audit).

  • ד. הנחיות ביקורת

    נדבך זה כולל את תקנים ISSAIs 1000-5500, הנחלקים להנחיות יישום בתחום ביקורת הכספים, ביקורת הביצועים וביקורת החוקיות, ולהנחיות ביקורת בנושאים ספציפיים: (1) הנחיות היישום כוללות, בין היתר, תקנים בנושאי בקרת איכות, תיעוד, ביקורת הונאה, תכנון ביקורת של דוחות כספיים, הערכת סיכונים בנוגע לדוחות כספיים לקויים, עקרון המהותיות, ראיות והוכחות, ניתוח, מדגם והערכה, השוואה, שימוש בעבודת מבקרים פנימיים וכיוצא באלה; על אלה יש להוסיף תקנים המפרטים את משמעותן של ביקורת ביצועים וביקורת חוקיות. (2) ב-ISSAI 5100-5500 ניתן למצוא תקני ביקורת בנושאים האלה: איכות הסביבה, הפרטה, מערכות מידע, חוב ציבורי, וכן סיוע בעת אסון.

  • ה. הנחיות מוצעות למוסדות מבוקרים – INTSAI GOV 9100-9299. הללו אינם תקני ביקורת כי אם הנחיות לניהול נאות של הגופים המבוקרים; כלומר תקנים שמוסד הביקורת יכול להציע למבוקרים לצורך ניהול נכון.