facebook

זיגפריד מוזס

זיגפריד מוזס - מבקר המדינה בין השנים 1949 עד 1961

זיגפריד מוזס נולד בגרמניה בשנת 1887 ועלה ארצה בשנת 1937. בשנת 1904 סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיית סופיה בברלין ואחר כך למד משפטים. בשנת 1912 השתקע בברלין ושימש בה פרקליט. מיד אחרי הבחינה הממלכתית הראשונה בעריכת דין הגיש בהיידלברג את עבודת הדוקטור שלו וקיבל תואר דוקטור.

בשנת 1914 השתקע מוזס במאריינוורדר. בזמן מלחמת העולם הראשונה ובתקופה שלאחריה שימש פרקליט ליד בית הדין המחוזי העליון.  בשנת 1916 גויס לחיל התותחנים ונשלח לדנציג לקורס קציני חיל רגלים, אך נפסל בשל אי-כשירות לשירות קרבי. לאחר מכן כיהן כממלא מקום מנהל העסקים של איגוד הערים הגרמני שמושבו היה בברלין. בשנת 1921 פרש מתפקידו זה ושימש במשך תקופה קצרה יו"ר הרשות הממלכתית לאספקת נעליים, ואחר כך פרש מהשירות במינהל הממלכתי הגרמני.

 

פעילות ציבורית ציונית

בשנת 1904 היה מוזס חבר בקי"פ (K.J.V.) - ארגון התאחדות אגודות סטודנטים ציוניות.

בשנת 1913 השתתף לראשונה בקונגרס הציוני הי"א בווינה כממלא מקום ציר, והיה ציר בקונגרסים שלאחר מכן.

שימש חבר הוועדה המנהלת של התאחדות ציוני גרמניה (להלן - הצ"ג), היה במשך תקופה ממושכת יו"ר ועדת הכלכלה שלה, שימש נציג הצ"ג במשרד לרווחת הפועלים והיה חבר בנשיאות הצ"ג.

מתחילת שנות העשרים של המאה העשרים הקדיש מוזס תשומת לב מיוחדת לפעילות הסוציאלית של הארגונים היהודיים של גרמניה בקרב יהודי מזרח אירופה. בכינוס הצירים ה-16 של הצ"ג שהתקיים ב-1920 בברלין הוא נשא את ההרצאה המרכזית על בעיית "העבודה הסוציאלית בקרב העם".

בשנים 1923-1921 שימש יו"ר בפועל של המשרד לרווחת הפועלים.

בשנת 1922, אחרי פרישתו מהמינהל הציבורי הגרמני, שימש במשך שנה פקיד ציוני והיה אחד המשתתפים העיקריים בעבודת ניהול העסקים של הצ"ג. מלבד נושא העבודה הסוציאלית עסק מוזס בארגון הפנימי ובפיתוח של מינהל הארגון, וכן בענייני כספים ומשק.

לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933 נשאר מוזס בגרמניה ועסק בפעילות ציונית ובפעילות למען יהודי גרמניה. משנת 1933 עד עלייתו ארצה בשנת 1937 היה מוזס יו"ר הצ"ג וסגן נשיא הנציגות הארצית (Reichsvertretung) של יהודי גרמניה. בתקופה זו עסק בעיקר בנושאי הארגון הפנימי של הקהילה היהודית בגרמניה, ההגירה מגרמניה והעברת הרכוש של היהודים ממנה. מוזס היה מהראשונים שהחלו לעסוק, עוד לפני תום מלחמת העולם השנייה, בבסיס המשפטי שעל פיו התאפשר מתן פיצויים ליהודים לאחר השואה.

לאחר עלייתו ארצה כאמור בשנת 1937 השתקע מוזס בתל אביב ועבד כרואה חשבון. בשנת 1942 יצא לאור ספרו הדן בפקודת מס ההכנסה הארצישראלית שנחקקה בשנת 1941, ובשנת 1946 יצאה לאור מהדורה שנייה של הספר. בקיאותו היסודית בפקודה זו ועיונו המעמיק בה היו לו לתועלת לאחר מכן בעבודת הביקורת על אגף מס ההכנסה של משרד האוצר הישראלי.

בשנת 1946 השתתף מוזס בקונגרס הכ"ב בבאזל כציר מטעם "עלייה חדשה". בקונגרס נשא נאום, ובו דרש בתוקף שתמומש ההחלטה בת 20 השנים של הקונגרס להקים מוסד לביקורת של ההסתדרות הציונית.

 

בשנת 1949, שלוש שנים לאחר מכן, מונה זיגפריד מוזס על ידי נשיא המדינה חיים ויצמן למבקר המדינה הראשון של מדינת ישראל, והוא מילא תפקיד זה עד שנת 1961.

 

ימים ספורים לפני תום תקופת כהונתו פנה אליו יו"ר ועדת הכנסת, שבסמכותה לבחור את מבקר המדינה, וביקש ממנו בשם כל המפלגות להמשיך בתפקידו. מוזס הודה על האמון שהובע בו, אולם סירב לבקשה. ב-10 בדצמבר 1961 פרש מתפקידו.

 

פעילות ציבורית נוספת

מוזס היה ממנהיגי קהילת יוצאי גרמניה בישראל.

נמנה עם מייסדי מכון ליאו בק בירושלים (1955), החוקר את מורשת יהדות גרמניה.

 

זיגפריד מוזס נפטר בשנת 1974.

 

*מתוך משרד מבקר המדינה, ד"ר זיגפריד מוזס - מאה שנה להולדתו, קובץ מאמרים (1987).